אנדריאה ילטן / לחברתי |
במסווה זהב
אילו ידעת היית מתגברת עליה
ע"י מבטך הפגוע
שרביט חדה בידיי,
ליבך היה פגוע
נעצתי כבר נעצתי.
יכולתי להמנע מכך
אך אני חלשה מרגשותיי
את מניחה את ראשך
על כתפי
וקולך בוכה
וממלמלת לי תודה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|