וברור שהחלק הקל הוא להגיד שאני צריכה לשכוח.
לשכוח ממך ולהגיד שהיה טוב ונגמר.
ואז לנתק את עצמי.לשקר לעצמי, מהכל-שלך.
מהחיוך הביישן והנבוך שתמיד הפנית אליי בכל פעם שהעיניים שלנו
נפגשו, ממגע ידיך החמות שהעניקו לי את צלם האנוש הראשון והיחיד
בחיי.
מלילות פשוטים אבל מיוחדים על כרי דשא ירוקים, מאוויר טהור
שנשמתי איתך ובזכותך. מיציבות רגעית שכאילו בקשה לומר "עוד
יהיה טוב כל עוד הוא כאן" .
מנשיקות אמיתיות של אהבה חד צדדית טהורה. משיחות טלפון ריקות
אבל כל כך מלאות. מנסיעות ארוכות במכונית שלך כשביד אחת ההגה
ובשנייה ידי שלי. מללטף אותך ארוכות ולהתבונן בך שעות.
מלצחוק. מלהרגיש שייכת. מכמעט מאושרת.
מילים הן תמיד החלק הקל.
15/2/03
כי אני עדיין אוהבת |