ג. ליאת / לאהוביי... |
ושנאה אמטיר לאורך
שבילי חיי.
הפגם טמון בי ובכם כאחד,
ואיש אינו ניצל מן האשמה
האוגבת אותנו בכל חופה.
השמרו מפניי
ילדות בשמלות ערב
ונערי חמי לבב,
כי יגוני הוא כמלריה
אשר לא יחוס
על היפות בנשמות
החולפות על פניו.
לכו
ועיזבוני כאן.
כי אשחיר עולמכם,
כפי שהוצל בסלון ביתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|