זהו... אני מתחילה בחיים חדשים
מבטיחה לא לעשות שטויות
לפחות לא במודע
ולא בכוונה
אני מתגעגעת...
לימים שהיו,
שלא הייתי מוסיקאית,
שלא היו לי את הבעיות האלו עם הבנים,
שכל מה שהיה לי חשוב בחיים זה
רק הריקוד
ורק הרכיבה על סוסים
ורק לא לשים פס על כל מני אנשים
שלמדו איתי,
שלא אהבו אותי
בגלל...
לא יודעת בגלל מה...
כנראה שבגלל שהייתי שונה,
הייתי בת-בן
לא הייתי מוסיקאית,
אבל הייתי שונה...
תמיד...
ואני כנראה תמיד אהיה.
למה לאהוב אותי?
למה לנסות להתקרב אליי?
למה?!
לא מובן...
אני במילא אפגע בו
אני עצמי אפגע
אבל...
לא יודעת..
פשוט לא יודעת... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.