וחושבת
אם הייתי יכולה לחלום
אם רק במצמוץ לרחף למרום
ולוקחת ת'מחט - אבל רק מדמה
כי מאה שנה זה נראה הגזמה
מבקשת מאוד אבל הכדור לא זז
הוא רק מספר לי איך השתנתי מאז
איך פעם שעות הייתי שוכבת רדומה
איך פעם הייתי נוחתת על ענן אחרי כל מלחמה.
אז נוגעת לא נוגעת
מדברת עם עצמי
ולפעמים רק מהלהט
מעיזה להביט בחלוני
ורואה שם גן, גמדים ונסיכה
ושמחה ועצובה לראות
את המכשפה שנמסה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.