הרוח הקלה שנשבה ממאוורר המקובע בתיקרת החדר הקטן ,לא כבשה את
החום שלהט על תיקרת הקש. התעוררתי לבוקר נוסף ,נשקתי לנערה
אנגלייה ששכבה לצידי וניגשתי לשטוף את גופי המיוזע. הדלת נפתחה
והיא הצטרפה למקלחת קרה.
השמש יקדה ובדימיוני החול הרך ביעבע כשטבלנו את רגלינו בתוכו.
נשכבתי בערסל כשנערה צעירה הגישה לנו בליל קר של בננה אננס.
שתינו ,עישנו ורצנו כילדים אל הים הפתוח. נער מלוכסן בישר על
בוא הגשם שקירר את החול החם. שבנו לחדר רטובים מטיפות קסומות
של שמיים אוהבים. הגשם פסק. ענפי דקלים השזורים בשולי החוף
ליקטו את מי הגשם בצימאון ובישרו על בוא הערב ופיסה כתומה
אימתה את הבשורה. כוכבים ביצבצו ברקיע אינסופי ונערה שחלפה
שאלה אם נחפוץ בדבר מה ?!
הבטתי בירח שעלה ועניתי: רק שיעצור הזמן , רק שיעצור הזמן. |