אייל שכטר / פעם אחרונה שאני ככה |
כל יום נעשה קשה יותר
אני אשכב קצת כאן, כדי לנוח
חשבתי על מקום אחר
חוף זהב, שמש בוערת
חול זורם בין אצבעותיי, שלא יברח
קוטף תהילה בין עצים גבוהי צמרת
הייתי נשאר כאן לעולם
פעם אחרונה שאני ככה
ואן מוריסון שר, קולי ניחר
גיבורי הילדות נעלמו מזמן
חוטים זוהרים של קיץ מרחפים מעלי
אני יכול לעוף, אני יכול הכל עכשיו
פעם אחרונה שאני ככה
זו סתם הזיה אני מייד מתעורר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|