מזנון.
מוסיקת פטפון
מתחצרצת לה במתכתיות חלודה;
מעבירה גלים בלתי נראים של קול בחדר.
המלחמה נגמרה, הקרב נוצח.
היובש שולט בכל כעת,
טעם מר בפיו של כל אחד ואחת.

כמעט צהריים
ושמש צחיחה מסתננת לה
בין וילונות צהובים
מלאי אבק. והמוסיקה
מתנגנת.

חתולי הרחוב הפסיקו ליילל
וחתיכות העיתון הפזורות בכביש
הפסיקו לנוע במשבי הרוח.

ריח ניצחון,
ריח דגל מתנוסס ברוח, גיבורי חייל, מעצמות כלכליות, פוליטיקאים
שותי ויסקי,
דם יבש על אדמה יבשה,
מבשר כלום חוץ מאותה הרגשה
יומיומית
של מאס.

לא רצינו להלחם.
לא רצינו לא.