שיר אור / שבתי |
אל שורות שהיו בי פעם
שנגעו וחילחלו
ובנו אותי
שוב
וכל פעם מחדש.
שבתי
ממדי אבן נוקשים
ומקשים
שמחקו בי
טהרה
שלקחו לי אותך.
שבתי אל מקסם
רוחות העבר
נשבו בי כל הזמן
ולא היה בי טעם
אך כעת
שבתי
גם אל צליליך שלך
אתה נושק בי
גם אם אינך
ואני צפה
עפה
מעל שמי ירח אדומים
מעל כוחות רשע
ומגים כסופים
עוטפים אותי
חשופה
גלויה
ואני שוב
שבה,
כמעט שלמה
מחכה לך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|