מהחיוך הראשון על שפתייך
מהוסס בבטחון עצמי
ידעתי שאלך אלייך עד סוף האני.
נכנעת למגע גופך
הקרוב עד כאב
יודעת שבפנים אתה
אינך אוהב
ויודעת שמחר בבוקר
השמש העולה תשרוף
את שאריות הלילה שנותרו
ותאיר עלינו את הסוף
אבל נכנעת למגע ידייך
הצורבות את גופי
יודעת שתלך בבוקר
וזה יהיה סופי.
ואז דיברת המון מילים יפות
על הגורל החיים ואלוהים
על התמונות שאת נשמתך שורפות
וסופם של אנשים שרק תוהים.
נכנעת למגע...
ואפילו כשאהבה דיברנו עלינו
כך אמרת שכולנו בודדים
שיש מרחק גדול מדי ביננו
תמיד הית מהנודדים...
נכנעת למגע...
אבל עכשיו בזרועותיך
הכל נראה רחוק
מאבדת את עצמי אליך
ואפילו השטן מתחיל לצחוק.
איך שאני נכנעת למגע גופך
הקרוב עד כאב
יודעת שבפנים אתה
אינך אוהב
ועדיין, נכנעת למגע ידייך
הצורבות את גופי
יודעת שתלך
וזה יהיה סופי
ועוד רגע מגיע הבוקר
והשמש תעלה לשרוף
את שאריות הלילה שנותרו
רואה באופק את הסוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.