אני עומדת במפתן הדלת
ומסתכלת לאחור
חושבת מה אני אשאיר שם
ביום שבו יבוא האור.
חושבת על מה שעברתי
וכל מה שעוד אעבור
ומה עשיתי, מה גרמתי
ומה אזרוק לתוך הבור.
ונר אחד אני אדליק כאן
בשביל אותה ההתחלה,
בשבילה זריחה ואור של בוקר
לאהבה ולפריחה.
אל להבה אני אלחש לי
ומשאלתי כאן אבקש
ולא אגיד פה מה ביקשתי
ביום הזה, ביום האש.
על ברכיי אני עומדת
ומתפללת לאלים
ואת האור ראשון אני לוכדת
בתוך לבי ואבנים.
ורוח ים את מלותיי תישא
אל כל מי שמוכן לשמוע
ולענות לתפילתי
ואת זרעי כאן לזרוע.
(21/12/02) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.