ענת טל / דגון |
עמוד בי ונטוע,
מוצא בי דרך ומסילות
ברעליי נגוע.
לוקק חיי עד חידלון
בחוש בי ומסעיר,
כחוט שני בתוך חלון
רחב זונת העיר.
צורב בי בחלקת לשון
אזוק, רכון על סף דלתי.
תמות נפשי איתך שמשון
חורש, חתום בעגלתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|