עדינה-וי ויינברג / השלת אתמולים |
אצא מתוך קליפתי
ואבוא עד פתח ליבך-
אשיל מעלי אתמולים
ואהיה עבורך מיכמנים-
התהיה עבורי זה הסכר
ושובר הגלים שבים,
התהיה עבורי שם,בחדר
את..אשר היה ונגמר?
כמעיין המתגבר
זורמות אלי מילותיך
מרוות נקבוביותי
הכמושות-
בזרימתך מפלס בי...
נתיב למחר-
מזרים רסיסי תקווה.
מתקרבת
הולכת....
...ומתקרבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|