סיסטרא היה שמה של נקבונת חרפושית
שיופיה הפיל ברשת, זכר קשה יום של חיפושית.
הוא סגד לכל קימור של תחרטי הירוגליפיה
והכיר בה כל זווית מקצה ראשה עד אחוריה.
בעוד שסיסטרתינו לא הנידה, ולו אפעף אל המסכן
על אף שלא היה מכוער וכלל לא היה זקן.
אמנם היתה אהובתו חרפושית אריסטוקרטית
ואילו הוא חיפוש-שיט מסתם עוד סקטה פרולטרית.
אך תמיד קרא באגדות שהייחוס וגאווה
אינם סייג ולא מחסום כשמדובר באהבה.
עברו שבועות ואז שנים, החיפוש פרש מעסקי הזבל
ללא גמלה או חסכונות, עם כאב גב ואיזה סבל.
ורק נותרה אהבתו, לזו עם לב האבן, ליפה
מבלי לדעת שבעצם, עוצב מאבן כל גופה. |
