כשאני מנשקת אותך
הטבע כולו נעור לחיים
וצינת החורף מתכסה לה כליל בחום אביבי מלטף.
כשאני מנשקת אותך
אז אודם שפתותיך
את שפתיי שלי ברכות עוטף.

כשאני מחבקת אותך
כל פחד או עצבון מריר
מתמלא במתיקות ובין רגע נכחד.
כשאני מחבקת אותך
לבך מתמזג עם שלי
והשניים יוצרים, כבמטה קסמים,
הרמוניה של גוף אחד.

כשאני מביטה בך
נמוג העולם הסובב,
הרקיע, הקשת והכוכבים כולם
מחווירים לעומת חיוכך האוהב.

ועיניך הבורקות כמו רוקמות לחן
ששובה את אוזני, קרוב ומוכר לי כל-כך,
כאשר לי רן אתה את אותן המילים הקדושות
"אני אוהב אותך".