אנגליה
אני ושי יושבים ומחכים.
שי מהורהר, אני שותק.
ציפורים מצייצות מרחוק
ובמערב שמש מציצה מעבר לשמיים מעוננים.
מכתש
מולי יושב שי. הוא מהרהר.
הוא תמיד מהרהר. אני דרוך.
אני תמיד דרוך כשגבעות
ישרות וארוכות מסתירות
משאיות מכוסות.
כיפת מים
אני סוגר את הריץ'-רץ',
הוא נשאר קצת פתוח.
שי מסתמם, אני קצת מתוח.
כל אחד מתוח
כשמאחורי גדרות של תיל וקוצים
שורת חיילים בהכנס צצים.
משטח עיזים
חמושים עד השן, עוטי שכפצים
ללא מלה הם בלאט מתקרבים.
סמלתו מוביל, סורק את האופק,
הקשר משתרך, משדר עייפות,
ולוחם מתנשף מאחור.
תאילנד
עד שהם חולפים.
אז אני חוזר ומתיישב.
שי מתיישב גם. מכסה את
אזניו באזניות, ונרדם.
אני נוטל עיתון ועיני חולפות על פניו
באדישות.
מאחורינו תזמורת של חיילים מעמיסה פגזים
ותחמושת לתוך נגמ"שים
בניצוחם של קצינים.
כך חולפות השעות והימים בתווך
בין הפגזים הכחולים והכתומים,
בין מכולות התחמושת והריוסים,
בבונקר המקולל של מבוש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.