בבור מכוער
אפל ורקוב
גר לו יצור
אפרפר ועצוב

והוא מחכה
מאז לידתו
מתהפך על עצמו
מתעורר משנתו

בבור לא מואר
לח וטחוב
מחכה ליצור
שהלך בלי לשוב

פוכר אצבעות
משתעל נמרצות
מסתובב סביב עצמו
בדילוגים וקפיצות

הוא חשב שראה
בפינת המערה
ניצוץ של תקווה
או הבזק של מראה

הוא רצה אז לקום
את רגליו ליישר
אך לא קרה כלום
וזה לא התאפשר

הוא רצה גם לצעוק
לדבר לעולם
ובתוך הצינוק
נשמע: סססס... ונדם.

הוא ניסה אז לחשוב
על מצבו העגום
ובראשו הקמוט
לא קרה כלום

עבר אז בחוץ
פועל קשה יום
צעק בערבית:
"אפשר פה לסתום?"

חשב היצור
ואימץ את מוחו
בזמן שכיסה
הפועל את פתחו