יש לי בעיה. אני מרגיש שיש לי בעיה נפשית, שלא מעט מכונות
מתבגרות כמוני סובלים ממנה. ואני מרגיש בזמן האחרון שהמוח שלי
מתקלקל, וכל יום שעובר ואני לא מטפל בבעיה הזאת, עוד חלקיק
במכונה הלא משומנת שלי מתקלקל.

ואין לי כאן טכנאי, שכמו אצל האנשים המשובטים המושלמים האלה,
תוכל לקרוא לטכנאי שיסדר לך את הבורג שהשתחרר ואז תוכל לחזור
להגשים את חלום הגזע המושלם.

אז אצלי הסיפור זה בורג מקולקל, מכונה לא משומנת, ישנה,
ומשעממת.
כלכך משעממת שבא להכינס לדיכאון מתמשך של שנה שלמה. ואני עכשיו
רק בחצי של השנה הזו. אין לי מושג מה יקרה לי הלאה, אני רק
רואה עוד ועוד מכונות  שבורחות ממני. אני רואה היום צמוד אלי
את הגזע המושלם, שדיברתי עליו מקודם. אנשים לא תמימים, שהחיים
שלהם באים אליהם בקלות כלכך, ושהכל יוצא להם כלכך מושלם, כלכך
משומן.

מכונות משומנות לידי שהייתי בטוח שהם אולי יהיהו הבורג שישלים
לי את המכונה הלא משומנת והחסרת ברגים, אני מגלה אותם בורחים,
ומשאירים אותי לבד במערכה של גיל ההתבגרות חסר ברגים וחסר...
כלום.

עכשיו אני במפעל הקטן בקומה השלישית, לבד, וכותב את כל מה
שיוצא לי מהמוח הלא משומן שלי. הדרך היחידה שלי להחזיר לעצמי
את כל החלקיקים האבודים, היא לעשות פיזיוטרפיה. אני כותב. כמה
שיותר.

בוכה דמעות ריקות, ויושב מול המסך הקטן כבר כמה שעות, מנסה
להחזיר כמה שיותר חלקיקים לעצמי. מישהו פעם אמר לי שככל
שהכתיבה שלך יותר עצובה, ככה הברגים שאתה מחזיר לעצמך יותר
גדולים.

הרגע הסתכלתי החוצה מהחלון, לחפש עוד חומר לכתוב.
יש מאות מכונות, כולם נראים כלכך מושלמים לידי, כלכך משומנים,
כלכך מכונות שלא צריכות להחזיר שום בורג.

אומרים, שיש גם בעיה, אצל המכונות המשומנות. כשאתה יותר מדי
מושלם, אז יש לך יותר מדי ברגים, אסור לך בכלל לכתוב. זה מין
כזה פגם  אצל המכונות המושלמות שכשאתה מתחיל לכתוב, אתה מקבל
התקף, ואתה מקיא את כל הברגים שלך. מכאן בית החרושת פורס לפניך
שטיח אדום, כדי להגיע אלי ואל עוד מכונות לא משומנות, בלי
ברגים.

אומרים על מכונות לא משומנות, שעם הזמן כשאתה  מצליח לכתוב עוד
ועוד כתיבה עצובה ודכאונית, אתה מצליח להתגבר ולהתבגר. ואז כל
הפגמים לא מזיזים לך, ויש לך אפשות לייצר לעצמך מין חליפה
כזאת, של אנשים עם מכונות מושלמות, שאתה תיראה בול כמוהם, ואז
הם יוכלו להתחבר אליך.

אז אומרים. אני, מכונה לא משומנת, ואני לפעמים, כמו עכשיו שמח
על זה. מכונה משומנת לא יודעת את טיב בחיים