עומר שחר / פרידה |
התחלת הסוף
מעוררת בי רגשות מעורבים
מי אני ומה אני
ומיהו אלוהים
מתיקות מתנפצת בפנים
אך עמה צריבה עוקצנית
גוזלת הנאה
מושכת לעולמה
לא נותר עוד הרבה זמן
וצריך לסגור קצוות
לשאת עיניים לשמיים
ולבקש רחמים וסליחות
כל כעס טומן בחובו צער
ואין הוא טהור
בשעות בין ערביים ניפתח השער
לעולם ללא שחור
שער מוזהב עם עיטור ארגמן
כאילו זה סופי מוזמן
ההתחלה כבר עברה
ונותר רק הסוף
הרגשות הפכו להשלמה
ויבשו כל הדמעות
עכשיו יש רק שלום
ולא להתראות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|