משולש שווה שוקיים נקודה וקודקוד
ולבונת ריחו האגסי, כפרי בשל לרקוד.
ודגיגים שטים בו וששונו קיים,
מרפרפים בו כל צמחיו ופירותיו של ים.
וזכרון נצבר בו, צופה בתול ימים
רק אדולן תחליף לסם ישיב ברחמים.
שלמות רוגשת בי פרחים, עריה ומחושפת
חלום עובר בהזיה, מגע של מכשפת.
בכל הקמרונים שלי כרוכים סבוכים כבלים
אצלי הגוף בשלשלות וכתונת חבלים.
שוחה, נגרפת לצלילי ערגה ואנחות
תקעו בקול שופר גדול, הגיע זמן סליחות.
פרפר אחרון גונח שמה ונר לילו כבה,
דמעה, ויכלו השמים וכל צבאם גווע.