ענת טל / אחרי ככלות הכל |
ריחך מתעתע
שפתיך על גופי כתג
טבעו חותם של אש נוגע.
הסערה חלפה ותמה
ושקט בא לשכון עלינו
אני כרית חובקת, נמה
ולילה רך נשאר בינינו.
ולא נודע כי באת שם
זאב טורף בעור טלה.
כל הנחלים הולכים לים
הים אינו מלא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|