בלו ריין / הלכי רוח |
מסתכל על זרימת הדרך המשתנה,
אך בו בזמן גם סטטית כל כך.
השמיים מעל בכחול צלול,
ועננים מציירים מלאכים בלבן.
מסגרת הברושים הירוקים מנסים להסתיר את השתיקה.
המקום תמיד כל כך מוכר, אבל תמיד שונה מפעם לפעם.
אני מרגיש את צינת שער המתכת החלוד,
שמזמין אותי פנימה, אך בהססנות.
אני משחרר אותך עכשיו,
לחיות מחדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|