10 מכתבים משולחן הכתיבה שלי
(1) זאת משימה קשה
הרפתקה מאיימת
אולי סיבה לנשימה.
קשה להבין מהכתוב
.כשהמעגלים סגורים.
תיכנסי לתוך המעגל
תראי אותי בלי כל הגוונים
הצבעים מתבהרים
שחור ולבן.
(2) דף חדש..
אולי זה יעזור
ננסה לראות זאת יחד
אם ישתנה משהו,
כשנצבע לשחור.
האור קצת ייבלע
ישקע ויחדור
ויבוא השקט
תעזרי לי לפתור
הכל מסתבך אצלי
חדש זה לבן
הדף עכשיו גם בשחור.
(3) שולחן הכתיבה שלי נסגר
באור קטן, בחדר קר
נגני לי את מחשבותייך
את שלי!
כבר מאוחר
שתיקה מרה, מעייפות
צחוק קטן, צחוק עצבות
(4) צחוק... עליבות של ממש
את מכירה את המבט הזה
חסר מחיר
זול. מלא אוויר
אבירות נכנסת לגופי, לרוחי.
בדיחה משעשעת...
חום שמתפתח וצורח לשינוי
כועס על הבדידות שלא נגמרת
(5) אני נכנס לתא קטן,
של כינויים וצביעות
שקט ואפלולי.
אני קורא לך זמן
תתמזג איתי
תתקרב. ללב שלי.
תחדור פנימה, עד שיכאב
אני לא כועס
אני רוצה להיות מאוהב
אל תצפי
אני לא טוב מספיק.
(6) תפגעי בי
בבקשה...
עם כל מה שיש לך.
או שתברחי איתי,
כמו שעושים באגדות
העיקר שנרגיש
בכל העוצמה
את כל שחיפשנו
העיקר שלמשמעות ירדו הדמעות
(7) אל תקשיבי!
סתם צועק לך
מתוך בדידות בזמן.
מתוק זרות באופק.
עד לא מזמן עוד הקשבתי
אך הדרך בשבילי עוד ארוכה
וזה לעיתים מסתבך
השחור, עם הלבן,
כי את יפה.
אני כבר משותק
הדקירות בבטן
עושות אותי
מנותק
חסר כיוון
הגבול הוא דק.
(8) הצבעים נעלמים לי
מוסיפים אירוניה של קור
נותר הצבע
חסר האור
בלהיטות, מוצא סיפור חדש
שיר ללא סוף
א נ י ל א מ צ ל י ח ל פ ת ו ר כ ל ו ם
אפשר אולי קצת לגנוב
מהמילים הגדולות
מהשורות הרגישות:
"עדר של שוורים רץ למטה"...
אני בורח
מנתח
מחשבות חסרות ריגושים
נעלמים
סדר מתקומם
ולוקה בתוהו
אור קטן מחדר המדרגות
פוחד לראות
פוחד לדאות
(9) חשבתי שקל לבחור בדרך
תפתח ספר עיין ערך
כ ערך ע ערך ס
כועס עלייך במיוחד
כועס על כולם ולא על כלום כועס
(10) שולחן הכתיבה שלי נסגר
באור קטן, בחדר קר
נגני לי את מחשבותייך
כבר מאוחר
נגני את מחשבותיי
זה לא נגמר |
