אור שביט / צ'רי |
וכרוח קרירה ונעימה של אביב מרגיע,
היא מניחה את ראשה הקטן על ידי החמה.
משלימות אחת את השניה,
כמו לב שבור שרסיסיו מתאחים מחדש.
יצור אלוהי, חלומי,
עניים עצובות, שמחייכות את החיוך הזה,
רק אליי.
אהבה טהורה,
חולשה מיוחדת שלי,
תמיד ולנצח נצחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|