אור גת / ושוב, אתה |
אתה שפכת מילים כמו יין זול
ואני סובבתי את הגב,
הקפתי את עצמי בחומות של שמיכה
שלא תראה את הדמעות.
כעסתי שנרדמת לפניי, שיש בך שלווה
ועדיין, לא יכולתי להתאפק מלהביט בך ישן
יד מקיפה כתף
כאילו אתה מחבק את עצמך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|