אלעד יהלום / אסיר |
אני מביט החוצה מבעד לאשנב
רעם חזק מטיח ומרעיד את הסורגים
ברקע קולות זעקה מהאסירים המצורעים.
מחשבותיי לא יכולות שלא לנדוד אלייך
אני נזכר איך הייתי מביט ארוכות בעינייך
איך מגע עור ידייך היה מעביר בי רוח קסומה
כמו טיפה רבת עוצמה של שיקוי אהבה.
וכעת כשאני בשיא השפל ושעותיי ספורות
אני קורא לך מבעד לאוקיינוסים ויבשות
למען תדעי שבזכותך אני עדיין חי
ולמענך אני אמות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|