" אני רוצה לשכוח! לשכוח מכל מה שקרה! הלוואי שלא הייתי מכירה
אותו,הלוואי שלא הייתי מגלה את האמת כה מוקדם  או יותר נכון
לומר כה מאוחר !" כתבה דניאלה במחברת שלה.
היא הניחה את העט הצב וישבה מול המסך הריק. המחשב שלה היה על
שומר מסך ופתאום הופיעה התמונה שלו .דמעות התחילו לרדת מעינייה
הכחולות העצובות.
" אני בחיים לא אסלח לו על זה ש..."אמרה ונעצרה בנשימה עמוקה.
כמעט אף אחד  לא ידעו על מה שנורי עשה לה.
חנה היא אחותה החורגת של דניאלה וגם חברתה הטובה ביותר שתמיד
נמצאת שם בשהיא זקוקה לה.היא תמיד נמצאת שם כשדניאלה צריכה
לפרוק משהו מליבה, דניאלה יודעת שתמיד היא יכולה לרוץ לחדרה של
חנה ולספר לה הכל.
דניאלה קמה על רגלייה וירדה למטה לחדרה של חנה.
דפקה על הדלת. חנה פתחה את הדלת  ודניאלךה נפלה לחיבוקה בבכי"
חנה אני לא יכולה  יותר, אני סובלת יותר מדי, שונאת אותו על זה
שהוא עשה לי את זה , שונאת אותו , איזה מפגרת הייתי . האמנתי
לכל מילה שיצאה מפיו והכל היה שקר. הלוואי שיכולתי לנקום בו כך
שהוא יזכור זאת לנצח "
" דני , את לא יכולה להגיד כך כי הוא לא אשם , הוא לא אשם שהוא
הפסיק לאהוב אותך.!"
" כן אבל את יודעת שהוא כבר מזמן לא ואהב אותי. הוא סתם הוליך
אותי שולל"
"דני תירגעי ובואי נתחיל מהתחלה . ספרי לי מה בדיוק קרה כי אני
מבולבלת ואם אני אבין יותר טוב. אני אוכל לעזור לך יותר!"
" את האמת ! את יודעת שהכרתי אותו כשרק עברתי לבית הספר.הוא
היה נחמד וכך גם אני , התייחסתי אליו כמו לכולם! ואז הוא התחלי
להתייחס אליי בחביבות יתר ונדלקתי עליו, התאהבתי בו. בהמשך הכל
ההיה סבבה וסיפרתי לו  שאני אוהבת אותו. והוא הציע לי חברות,
את מבינה? הוא הציע!
נהינו חברים והכל היה סבבה עד שפני חודש הגיע ילדה חדשה לכיתה
מיכל קוראים לה. הוא התחיל להסתובב איתה אבל עדיין היה חבר
שלי. ולפני שבוע תפסתי אותו מתנשק איתה, זאת הייתה נשיקה
אמיתית , הוא בחיים לא נישק אותי ככה! מרחוק ראו שזאת הייתה
נשיקה עם הרבה רגשות. ראו שהוא אוהב אותה באמת.
אחרי זה באותו היום סיפרתי לו מה ראיתי והוא הודה שהוא לא אוהב
אותי כבר כ חודשיים. והוא פחד להיפרד ממני. פחד לפגוע בי.
הוא לא מבין שכמה שיותר מוקדם הוא היה אומר לי הייתי נפגעת
פחות!
שונאת אותו !
" אין לי מילים!"
" תגידי משהו"
" תבקשי מאמא לנסוע רחוק , רק ככה תשכחי אותו "
" אני ביקשתי , אני נוסעת מחר"
" באתי להיפרד!"
" ביי!"