את יושבת ובוהה בי שם בחדר
נושקת בשפתיים אדומות,
שולחת את ידייך לכל עבר
מאוהבת בי, אך בדיוק כמו הזולות.
בבית הלבן, בחדר הלבן
עם החומר הלבן
את כאן איתי
ביחד מסניפים.. מנסה לומר לי שמחר כבר נפרדים
אהבה אובססיבית לא עוצרת
וגם מחר את שוב חוזרת
לבית הלבן, לחדר הלבן
עם החומר הלבן.
מחשבות כהות שלך בחדר
מחשבות כחולות שלי כבר שם
את מנסה להעביר שוב את המסר
אך השפיע כבר החומר הלבן...
כבר שנים שאנחנו כאן בחדר
כבר שנים שאת נמצאת כאן לידי
לא הצלחת להעביר לי את המסר
כי שינה נצחית תקפה אותי.
בבית הלבן, בחדר הלבן
עם החומר הלבן
את כאן לבד
בודדה אך מסניפה, שאחזור לדקה
ואהבה אובססיבית לא עוצרת
וגם מחר את שוב חוזרת
מהחומר לא נפרדת
בבית הלבן, בחדר הלבן
עם החומר הלבן.. את מתאבלת
ועל המסר כבר לא חושבת...
שאולי מספיק עם זה
אולי מספיק עם זה
ושתעזבי אם לא ארצה! |
