|
אם נספור כל מלאך ומלאך
שבוכה מלמעלה עלינו
נזכור עד כמה הוא כאב
כשהיה בחיים במקומינו.
אם המלאך לא היה מלאך
אם האהבה לא הייתה מסתיימת
אם היינו מכניסים אותה לדלתות
ולא מכניסים רק בהלת.
אם האל הרחום הוא מלא רחמים
אם הכל טוב ויפה...
אז נערים לא היו מתים במדים
ואף לא מלאך שיבכה. |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.