דניאל בן הרוש / מושא אהבתי |
שושנה קמלה בשערי
עירומה ומתפתלת
בציפייה דרוכה
כך אמרת לי אתמול
ככה את רוצה אותי
כולם כבר ישנים
לא ניתן לשמוע
צעקה מתוך גרוני
חומקת אל תוך קור אפל
לוחשת רחמים עוד ועוד
מתחננת למלכה אכזרית
בעינייך קרח
על גופי נמס
כמו דרקון יורקת אש
אל תוך בית הבליעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|