טיילת בשדה פרחים
שמעת להקה של פרפרים לבנים
וקול שקשוק כנפי ציפורים נדירות
תפס את עיניך הבלתי מנוסות
וידעת אז, לראשונה בימייך
את המשמעות האמיתית של המילה "לחיות"

השער הלבן בכניסה לשדה
נפתח, ולא יינעל גדרותיו לעולם
וכל עוד נשימה בעורקייך
תשוב להלך בו, בגן.

לא יוכל השדה לתאר את פנייך
ואת צבע עינייך ודאי לא יידע
אך את קולך,
אשר מתנגן, שקט וחושני
את חיוכך
המקניט בתום, האמיתי
ואת לבך
יידע לזהות מבין שורותיו הכתובות

טיילת בשדה פרחים פראיים
שמעת אנקת פרפרים לבנים
וקול משק כנפי ציפורים נודדות
תפס את עינייך שראו כבר עונות מתחלפות
לא ידעת אז, שלראשונה בחייך
קיבלת את מתנת אהבת שדותיך

לא יידע השדה לתאר את מראיך
אך את עינייך יזהה גם בהמון רב
ואת קולך
אשר שמע מרחוק
את חיוכך
אותו ראה כל לילה מולו
ואת לבך
ירגיש פועם קרוב ללבו.

היית בשדה פרחי בר יפהפיים
זכית להרגיש מעוף פרפרים לבנים
נישאת על כנפי ציפורים מוכרות
וידעת אז, שלעד תהיה פינה בלבך
לאותו שדה פרחים, שבקרת בצעירותך.