על האדים הקפואים חורטת את שמך
שמי לידך מונח עם לב של אהבה
וחץ מושלך דרכו היישר אל תוך לבך
לא אדע מה אוכל אותך מבפנים
רק אחשוב ואתהה לפעמים
כי היית לי מחסה ומסתור
גם בימות הקור
בוא נעזוב את מה שהיה
ונתרכז במה שהווה
מתחת לשמיכת הפוך מתכסה נזכרת בדמותך
כמה חסר לי אתה, כמה כמהה אני למגע ידך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|