את המילים שלך לגמתי בשקיקה
לא ידעתי מה אסור ומה מותר
משתיקות מנוצחות של מועקה
לקחת רק חלק ממני, הזנחת את כל השאר
המכתב שכתבת לי עודו מונח על השידה
אותו מכתב ארור שהציב אותי קפואה
ועיני מביטה קוראת כל שורה ושורה
בלי להבין למה ומדוע, הותרת אותי המומה
"אהובתי, יפהפיית שנותיי, לך בעצב אומר
דעכה תשוקתי אלייך, ערגתי לאחרת תבער
לא היה לי האומץ מולך לעמוד,
לך הייתי חייב לגלות את הסוד
בנשימה נעתקת, לך שיקרתי במרוץ השנים
כי עודי עם האחרת, אותה הרוויתי בלילותיך הקרים
נזכר איך חיכית לי שעות על גבי שעות
לא יכול עוד לך לשקר, לא יכול עוד להטעות
היי שלום אהובה יקירה
לא אוכל עוד לשקוט, בנפשי סערה
מי ייתן ושנותייך יפרחו כמו שלא היו אף פעם
אך זאת זכרי יפתי - אהבתיך ואוהב לעולם"
ואני עוד קוראת יום אחר יום
מלותיך צרובות בזיכרוני עד תום
השנים התייתמו, לא אדע עוד כאב
בגידתך כבר עיוורת, והלב עומד שליו
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.