אלון ליבנה / חום ישן |
למסע יוצא אני היום,
למסע עבור יהלום,
לא עוד אבן בוהקת,
לא זכוכית קשיחה נוצצת.
אני הלהבה,
החום.
אני הקרח,
הקיפאון.
הולך למען התקווה,
אין עוד דרך חזרה.
אין לי איך לנוע,
איני יכול לשמוע,
כשהאבן היא בפנים,
פני הלילה כה קרים.
חבק אותי,
לילה קר,
חבקני,
והחום כה מוכר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|