אני מנשקך, ומותיר אחרי שובל דק ושקוף מעצמי.
עם הזמן יתפוגג.
קמטים קטנים חורשים את פנייך, כנגד הכר.
הזמן ילטף פנייך, יחליקם, זמן רב יותר ישוב ויחרשם,
וזמן רב עוד יותר ישוב ויפיגם.

קיפלתי את בגדייך, שהשלכת על הרצפה.
ישבתי והבטתי בך, משך שעה ארוכה.
ומגע הצמר השליכני למחוזות עתיד רחוקים
ומגע עורך השיבני לכאן.
סיגריה אחרונה נשרפה ועשנה נמוג
זך ומרקורי מתערבבים.
אני מביט בך, שונה מעט בעיניים גדולות ועצומות
בוחן כל ניד עפעף, כל נשימה.
תוהה על שלוותך ומתקנא לה.

[2002]