דניאל מעוז / חרב |
אחי מביט בחרבו
ניצוצה כקריצה מזמינה,
מסנוורת.
דם לפתע,
נראה טוב.
ומוות,
נצחון.
ומה אאחל לאחי?
אויביו מסנוורים,
והוא מסנוור,
ואין לזה סוף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|