|
רוצה אותך ולא יודע כמה המילים מכאיבות
שומע את קולך בלילה את שוברת בי קירות
שנבנים על איים בודדים בעין הסערה
לעפר הם נופלים כשאני רואה אותך בוכה
רוצה אותך ולא יודע מה לומר ולעשות
לפעמים מתגעגע לבדידות על החומות
מול זריחה ראשונה הרוח מנשבת
על פני יש תקווה כי רואה אותך צוחקת
רוצה אותך ולא יודע איך לגרום לך להבין
אני שואל מועד ושוב פוסע בשבילים לא מסומנים
את ילדה עצובה מבולבלת וטועה
את הארץ הטובה שקלועה במלחמה |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.