אותי יקירתי את כל כך רוצה לשנות
ומה שאת חושקת אני לא חפץ להיות
רוצה להישאר כפי שאני
ולא להכניס אחר אל גופי

צר לי מאוד יקירתי
אך לא אוכל לפשוט עורי
ולהלבישו כבגד או חליפה
על איזו אישיות חדשה

טוב לי עם מה שיש בי לטוב ולרע.
ולצאת מגופי מעורר בי מורא
הכול בי כרוך בצרור
הן הדבש ואף המרור

ואולי בלילות נדודים כשאת שוכבת
מבינה בתוכך כי לא אותי את אוהבת
מושא אהבתך הינו יציר דמיונך
חי, נושם, בועט אך רק במוחך

ואם אעשה את אשר חפצה
ואישיותי אחליף בקפיצה
לך תישאר ממני  רק האריזה
האם זה הכיוון אליו את מזיזה?