יובל בן מנשה / סופה של אהבה |
מביט אל תוך עינייך רואה את כאבך
תוגה מוסווה בפנייך, עצבות בליבך
ומכולם רק אני אדע את שתחושי
למרות שביחד חיים אנו בקושי
כולם חושבים שאת פשוט מאושרת
אל כולם את קורנת מסבירה פנים
חברים חושבים שאהבתנו בוערת
אך רק אנו יודעים שהדברים שונים
אנשים מביטים בי בקנאה
חושבים שבי אור השכינה
אומרים לעצמם זאת אהבה
ורק אנו נדע כי אורנו כבה
פצעים רבים כיסו את אהבתנו
וצלקות וגלדים יש לנו שנינו
האתמול שלנו מעיב על המחר
ישנה שקיעה ובאופק אין שחר
אך בכל זאת היו פעם רגעים
שלשנינו עדיין כל כך יקרים
ואותם כל אחד מאיתנו ישמור
לזמנים שיבואו לאחר שנגמור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|