הדס סלמה / סליחה |
מסתתרת תחת הבדים, תחת אש
סליחות צורבות יותר.
מבקשת ממנה, שתלך מגופי,
שהדם ימשיך לזרום בי.
והיא נשארת.
בודדה,
ומנכרת אבריי.
אין בי לב,
אין בי חכמה,
חלולה מרגשות, ומתפוררת איתה.
בחיוך קל אני צועדת לעבר האימה
סליחה קטנה מתפתלת מפי...
נפלתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|