|
בשדרה עמדתי
ומשם הבטתי
אל ביתך
בשדרה המתנתי
ושם ציפיתי
לבואך
בשדרה הלכנו
קרובים אך לא נוגעים
חשתי אז
כמה קרובים אנחנו
וכמה רחוקים
בשדרה נפרדנו
שותקים
פנים אל מול פנים
מביטים זוג עיניים בעיניים
נבוכים
בשדרה פנינו
כל אחד לדרכו
בשתיקה הסכמנו
כי לא נבוא עוד
לפה. |
|
|
תשמעו סיפור.
אתמול אני
מתעופפת לי מעל
גן הילדים, פאום
איזה
מרוקאי-צוציק
אחד מחליט שאני
מכוערת, ומשך לי
ברגל הימנית.
עד עכשיו אני
נאבקת עם האור
שנדלק לי בתחת,
ובמיוחד הפעם-
הוא עוד החליט
להיות מקורי
ולהחליף צבעים.
-שפרירית בשעת
סיפור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.