אני פוסעת לצידי,כ"כ שקטה...
האוויר זורם לאט..
אורות העיר פותחים כעת את החגיגה..
ומרגישה את הפרידה.
רצה לבד לתוך הלילה השחור..
בניינים גבוהים צורחים אלי:
"את לבד,את לבד.."
מחפשת את,את הסימון.
המסע שלי ארך יותר מדי.
אני שוב מדמיינת את עצמי בביתך..
בוא נתחיל את המשחק מהתחלה.
וזה כך תמיד ימשך..
מחפשת את הכיוון...
"אל תבכי,אל תבכי"
הוא יחזור שוב?הוא ימצא אותי?
"הוא יחזור שוב,גם אם זה לא אלייך.."
הוא יוצא למצוא את....?
"אותך"
הוא יחזור שוב.
אני לא בוכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.