|
הפזמון שבידי
מבקש לפלח את לבי
ולעשות בו כנפשו
ולא אבה לזכור
אבן שתייתו.
הפזמון שבידי
חדר אל תוך לבבי
ויעש בו כבתוך שלו
ולא העלה על דעתו
מולידו ומחוללו.
הפזמון שבלבבי
פרח ויתעצם
כבתוך ביתו
ולא נתן אל לבו
מאין יבוא.
הפזמון שבלבבי
חזר אל צור מחצבתו
וישב שאנן ובטח
ולא זכר לרגע
כי משם יצא. |
|
|
אי אפשר לאחוז
את החבל משני
קצותיו, לרקוד
על שתי חתונות
ולצפות שהעוגה
תישאר שלמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.