New Stage - Go To Main Page


שלום קוראים לי נופר ואני לא יודעת כמה זה שווה...
אני לא יודעת כמה זה שווה בתקופה כזאת כשאני מרגישה כל כך
מחוללת ועצובה, מחפשת את עצמי כל בוקר מבעד למסך דמעות, וכל
לילה ההרהורים שמטריפים אותי.
הרהורים שיוצאים ממני ובוחנים אותי, אחר כך הם חודרים אלי, דרך
הפה, העור, אברי המין, בדיוק כמוהו...
לא יכולתי לספר לכם, מצטערת פשוט לא יכולתי לעמוד בהשפלה, לא
יכולתי להסתכל לאבי בעיניים ולדעת שהוא יודע שמישהו חילל את
הבת הקטנה שלו, ביצע בה את המעשים השפלים והמלוכלכים ביותר.
תמיד הסתרתי, הסתרתי את הסיגריות, את הגראס, את הבנים
המזדמנים, אם הייתי מגלה את זה כבר לא היה טעם לחיי.
לא יכולתי לסבול את נגיעותיו של הזקן בי, כשהוא חבט בי שוב
ושוב כנגד האדמה היבשה, הפצועה. לא יכולתי לסבול כשהוא קרע את
בגדי, מישש את העור הלבן, הפגוע. לא יכולתי לסבול כשהוא שחרר
את הטרוף שלו עלי, בתוכי...
אני יודעת שיש דרכים יפות יותר, שמשאירות את הגוף שלם, אבל אם
הנפש מרוסקת, מה חשוב הגוף?
אז החלטתי שכנראה עדיף לעזוב, עוד ניפגש אני יודעת.
סבתא שלי תמיד אומרת שכל גילגול שלנו כאן הוא בישביל לבצע
תיקון, ולעזור לנפש לעלות דרגה אחת למעלה,
התיקון שלי הופסק בידי אדם מטורף,
אדם שאין לו תקנה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/2/03 2:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ירוקת עד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה