ואני המדייק במילותיי,
שתיקתי מדויקת,
מלווה מחשבות,
הקורסות ממרומי פסל החירות,
בגיא צל מוות,
הקרוי
אני.

המדייק במילותיי,
שתיקתי
מתמרדת,
אסורה עבותים לחים,
סערת רגשות,
שהנעת
בי.

מילותיי,
שתיקתך,
כולאת חירותי,
כבול,
לאלם פיך,
השופט.

זעקתי בהתנפץ הפסל,
שרידי לפיד בוער,
שורפים מחשבות,
שגיא צל מוות כשל מהכילן,
רסיסי אבן חותכים
מים, אוויר, מחשבה, רגש.
יופיו המרהיב של חורבן,
זוהר באדום בוהק,
צובע מזרח,
סוגר אופק,
מרסק גיא צל מוות
לפזורה של רגשות,
לדמותי.

שתיקתי המדויקת
מתארת
התרסקות
מציפיות
להערכה עצמית מחודשת,
לקול שתיקת נשים,
של צרור מחשבות
הקרוי
אני.



10.2.3