|
מתוך רגע של אור, של אויר ושל צבע
נישא על אדווה הפושטת בסתיו
חולם הציפור על בואו של הרגע
על טל ועל טלל המרווים כפותיו
דואה את חייו אי-משם אל-מפה
תלוש כמילה שהוצאה מהקשר
סגור ומסוגר במנעול של כנפיים
אדמה... |
|
|
בסדר, אז יש לי
את הידידה הכי
טובה שלי, שתמיד
נותנת 5 לכל
היצירות שלי...
אבל זה לא מסביר
את כל האידיוטים
האחרים שעושים
את אותו הדבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.