הנה הקסם
נוגע בקצה מטהו הבוהק
בעורי,
מגע של ליטוף, של רוח אביב
של קרני שמש עדינות.
הנה הקסם
נע בעננת אלקטרונים סביב גרעין
ברצף קוונטי בלתי ניתן לחיזוי
מתנגש ופוגע
בארכי גל ותדירויות משתנות
והופך בין רגע לאנרגיות נטולות חומר.
והנה הקסם
ברצף מספרים אינסופי
המוגדר באקורדים פשוטים
ההופכים לירח ורוד
הפורץ מקולו המרגיע של ניק דרייק.
הוא נוגע ומלטף
דרך שירת הירגזי הבוקעת בין ענפי עץ אלון
הוא מנשק ומחבק
דרך כח המשיכה של קרקע לרגליים צועדות
הפוסעות קדימה
סביב עצמן
סביב ירח
סביב שמש
סביב מרכז הגלקסיה
סביב מרכז היקום.
זה הקסם
כל כך פשוט
כל כך מורכב
תמידי, אינסופי, רגעי
כמו המעבר מאפס לאחד. |