|
השעה כבר מאוחרת
ואני כאן פה בחדר
כבר שבועות בתרדמת
לא מוצאת שום תדר
הרגשות מכים בי ללא הפסקה
ואני יושבת וכותבת שירים כמו דפוקה
אולי זה יעזור
ואת הכאב יעלים
כי הגוף שלי חלש
ואינו מצליח להחלים
העיניים שלי הפכו מירוק לאפור
הלב שלי חלש הוא מלא בקור
שבועות של חיפוש לאחר תשובות
ובינתיים יושבת פה ומתבוננת בקירות
השירים כבר לא טובים כמו שהיו בהתחלה
ואני תקועה פה עמוק באדמה |
|
|
הדרך הקצרה: אני
מביא לך את
הטלפון שלי ואת
לא מתקשרת.
הדרך הארוכה: את
מביאה לי את
הטלפון שלך, אני
מתקשר, אנחנו
מדברים, את
אומרת שתתקשרי
ואת לא מתקשרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.