מרגישה את הזמן מתבזבז לי מבין האצבעות
זמן - מילה נוראה - מי המציא בכלל את השעון?
יושבת בלי מעש, מרוב שעמום לא רואה כלום, העיניים מתעוורות
השורות נעלמות מתפוגגות, מול המסך - פשוט כישלון.
איזה שיגעון מיותר לשבת כאן ולא לעשות שום דבר
בעוד אפשר בדבר הזה שנקרא "זמן" לעשות כל כך הרבה
אתה יושב לך בלי חשק ומחכה לשעה המיוחלת רק שתגיע כבר
בזבוז של החיים, מה עם הדברים היותר חשובים? מה זה כבר שווה?
עכשיו אתה צעיר, אך מה יהיה בעוד כמה שנים?
תסתכל לאחור, לא תבין להיכן ברח כל המוניטין?
אבל מצד שני אתה לא יכול לעשות כלום, נו, מה לעשות?
לקום וללכת? ואז, איך את המינוס תצליח לכסות?
ואתה נהיה עצבני מרגע לרגע, מרוב שאתה אל הזמן "מכור"
איזה בזבוז משווע, ושוב ושוב חוזר אותו הסיפור
ואם אין כבר את הזמן אז אתה חושב - "מה היה אם"...? ועל "נדמה
לי ש.."
המצב בלתי נסבל, המצב כל כך קשה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.