הימים עוברים הזמן טס
אין מעצורים הל מסוחרר
ימים, שובועות, חודשים, שנים
ואני , אני תקועה במקום
רוצה לצעוק אבל קולי איננו
הזמן אינו עוצר מלכת
אתה תולש עוד דף מלוח השנה
והינה הגיע עוד יום זיכרון
ועוד מצבה הוקמה
אומרים שהזמן מרפא את הכל
אך הכאב כה עמוק
וכבר לא ניתן לברוח ממנו
הוא הופך להיות מעין חור שחור
הבולע את כל עצב העולם
האור בעיניים כבה
וניראה שאין סיבה להמשיך הלאה
אך החיים נשמכים
ונחזור כל שנה למצבה הלבנה והקרה
נזיל דמעה, נרכין ראש
וכשנלך,
נביט הלאה אל המחר
ונזכור תמיד בלבינו את אלה שאבדו לעולמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.